Topic outline

  • ארכיאולוגיה פרהיסטורית

    פרה-היסטוריה של נהר הירדן: מיליון השנים הראשונות 

     

  • כיצד מדליקים אש?

    ככה לא מדליקים אש!

    • במפגשנו הראשון, ערכנו סיור בין תצוגותיו המרשימות של מוזיאון האדם הקדמון.
      דרך המיצגים, למדנו אודות התפתחותו של ההומוספיאנס בשלל תחומים.
      שוחחנו על מנהגי קבורה קדמונים וצפינו באחת מן העדויות הראשונות לביות בעל חיים - אשר נמצאה באזורנו. פגשנו באבני היד המחודדות שצורתן טיפה ותהינו על משמעותם של הקופיצים. התרשמנו מכלי הציד והאומנות אשר נאספו מרחבי העולם על ידי מייסד המוזיאון אמנון אסף. ודמיינו יחד, איך היינו מעבירים את חיינו לפני כמיליון שנה, כאן בעמק החולה, ללא כל עזרי הקידמה והטכנולוגיה המודרניים.

  • הפרהיסטוריה של נהר הירדן

    • מפגשנו השני נפתח במתחם האתנוגרפי של המוזיאון. צפינו בכלים השונים שנאספו מרחבי העולם ולמדנו על האתנוגרפיה - זרם בתחום האנתרופולגיה העוסק בחקר הממצא החומרי (כלים וטכנולוגיה בעיקר) בהם משתמשים היום חברות מסורתיות בעולם כדי לתעד וללמוד על הטכנולוגיה בעבר. צעדנו למחסן המוזיאון ושם התוודאנו לאוסף הגדול והמסודר להפליא שהקים אמנון אסף מייסד המוזיאון. למדנו על שתי שיטות לתיארוך ממצאים ואתרים, פחמן 14, שתוקפה הוא עד 50,000 שנה. ושיטת "פלאו-מגנטיזם" שבבסיסה ההיפוכים בקוטב המגנטי של כדור הארץ לאורכה של ההיסטוריה הגיאולוגית. ההיפוך האחרון אירע לפני כ-750,000 שנים וזיהוי ההיפוך בשכבות מאפשר לנו לקבוע את גילן. לאחר מכן, התחלנו בסקירה ארכיאולוגית של עברו הפרה-היסטורי-גיאולוגי של נהר הירדן במוצאו מעמק החולה ובעיקר באזור גשר בנות יעקב.

      את פגישתנו סיימנו בשאלת השבוע:

      ידוע לנו כי ייצרני הכלים הפרהיסטוריים בגשר בנות יעקב (למשל) התמצאו בסיתות כלים גם בבזלת וגם בצור. באזור גשר בנות יעקב וברמת הגולן הבזלת מצויה בשפע והצור נדיר יותר ודורש ייבוא ממרחק רב. אם כך, מדוע, על-פי הממצאים, בחרו הסתתים בגשר בנות יעקב לעבוד בעיקר בבזלת ובמעיין ברוך לסתת רק בצור?

      התשובה, תתברר ביום ראשון הקרוב...

  • תמונת השבוע - אבן יד וקופיץ מגשר בנות יעקב

    כלים דו-פניים מגשר בנות יעקב

    • Topic 4

      בפגישתנו השלישית, נעזרנו בידע המחקרי הנצבר כדי לנסות לשחזר את אורחות חייו של האדם הקדמון.
      למדנו כי אתרי החפירה לאורכו של נהר הירדן נחפרו בקרקעות רוויות מים שאפשרו שימור שרידים בוטאניים המלמדים על המגוון הבוטני בעמק החולה הקדום.
      השימור הוא תוצאה של התנאים האנאירוביים (ללא חמצן) מתחת למים, שאינם מאפשרים פעילות פטריות, שהם המפרק העיקרי של החומר הבוטאני. 
      ממצאי העץ מגשר בנות יעקב אפשרו את שחזור הסביבה הקדומה. בניתוח הממצאים והופתענו (?) לגלות שהמילה הסורית היתה המין הנפוץ ביותר באיזור זה.
      עוד גילינו, כי באתר החפירה בגשר בנות יעקב נאספו עדויות הקדומות ביותר מחוץ לאפריקה ליכולתו של האדם לשלוט באש. הסקנו כי יכולת זו איפשרה, בין השאר, לשחזר את האתר כמחנה קבע ששימש לשהות ארוכה ולמגוון רחב של פעילויות.
      עוד הרחבנו על התזונה של תושבי האיזור, נתנו דוגמאות לציד בשר וליקוט אגוזים.

      • Topic 5

        • Topic 6

          • Topic 7

            • Topic 8

              • Topic 9

                • Topic 10

                  • Topic 11

                    • Topic 12

                      • Topic 13

                        • Topic 14

                          • Topic 15

                            • Topic 16

                              • Topic 17

                                • Topic 18

                                  • Topic 19

                                    • Topic 20