במסגרת הקורס נפתח מודעות לנוכחות הגופנית ( הגפנה ) בחיי אדם במרחב ובמרחב הטיפולי.
הנוכחות הגופנית יוצרת מגע באופן בלתי-אמצעי בעולמו הלא-מודע של המטופל והמטפל.
המרחב הטיפולי הופך מורכב יותר מכיוון שהנוכחות הגופנית מכניסה ממדים חדשים לתוך החוויות הסובייקטיביות. המפגש במרחב הטיפולי משפיע על מרקם העור, טמפרטורת הגוף טונוס השרירים הנעים באופן לא רצוני, המביעים האופן לא מודע את מהווי הנפש ותחושות לא מודעות.
לאחרונה חודרת מודעות המטפלים לחשיבות ההכרה ב'גוף' המשימה הטיפולית של המטפל , היא להכיר, לחוש, להבין להרגיש וליצור אפשרויות חדשות לשפה הבלתי מילולית (הגוף ).
לידע הגלום בגוף המספר סיפור רגשי ומעשי עבור המטפל עבור המטופל. פיתוח מודעות לתקשורת לא מילולית ושפת גוף חושית, או הכרת גוף (Villadsen, Allain, Bell, & Hingley-Jones, 2012), מרחיבה את פוטנציאל של הידע של המטפל והאפשרויות הנוספות לסייע ולהרחיב את הטיפול גם בהתמקדות בתקשורת הבלתי מילולית .
תרגול ופיתוח מודעות של עובדים סוציאליים להכרת הגוף ( הגפנה ) הוא מודל תרגול חדשני בהקשר של עבודה סוציאלית (Bell, 2011). תרגול של סוגים שונים של פעילויות תנועה משחקים תנועתיים ,יוגה, מאפשרים מודעות לתהליכים של השתקפות עצמית והכרת השפעת הנוכחות הגופנית ( הגפנה ) של הסטודנטים לעבודה סוציאלית להבנה עצמית , ובנוסף להביא לתוצאות משופרות עבור לקוחותיהם.